ביום של הטיסה אני זוכרת שמאוד התרגשתי. פעם ראשונה יוצאת ומצטרפת לקבוצה מאורגנת אקראית, לבד, ואיני מכירה אף אחד למעט השותפה לחדר שהכרתי כמה ימים קודם. תוהה איך יהיה הטיול, האם אצלח אותו כמו שצריך, במוחי יש תמונות ורעיונות שנצברו משמועות מרחוק על יבשת אפריקה. ההתרגשות בשיאה.
עם הטיסה והנחיתה ביבשת, כבר הבנתי שאני בידיים טובות. אריק המדריך החייכן, החברים לטיול והאווירה המדהימה עם ההגעה למדינת דרום אפריקה, עשו את שלהם. מסע של שבועיים התחיל בצבירת חוויות שייחרטו בזיכרוני לזמן רב.
בשדה התעופה ישר אנשים אקראיים מיהרו לעזור לנו בסחיבת המזוודות, הבנו מיד שעם כל הנחמדות יתר, הם מחפשים כסף. מומלץ להיזהר עם הציוד ולהחזיק אותו ברשותכם ככל הניתן. בשדה תעופה עצמו, מומלץ למי שאין קו טלפון לרכוש כרטיס סים של חברת Vodacom. אח"כ גם קל למצוא בכל מקום מסחרי חנות של הרשת, להגדלת החבילה במידה וצריך. אני אישית יש לי קו בינלאומי שתקף לרוב המדינות בשם world 8 מחברה בריטית שניתן להשיג דרך הדואר.
משם נסענו לפורט אליזבת', עיר נמל על חוף האוקיינוס ההודי. שם ניתן לצפות על הנמל ולראות את הפסל המפורסם של נלסון מנדלה. היה קצת קריר, סוף החורף ותחילת האביב, בזמן שבישראל בדיוק ההיפך, תחילת הסתיו. למזלנו מזג האוויר היה ככה רק ביומיים הראשונים ואח"כ ליוותה אותנו לאורך כל הטיול שמש אביבית נעימה.
למחרת נסענו מהעיר לספארי המדהים Pumba. שם עלינו על ג'יפים פתוחים. ככל שעובר הזמן עוד בעל חיים צץ בשטח הפתוח. מראה מדהים, מלהיב ומרגש. ואני, מקליקה ומקליקה, העיקר לא לפספס את התמונה. לראות את הטבע בתפארתו, לא משהו שבעיר הגדולה בארץ יוצא לראות. כ"כ ייחודי, שקשה להיות אדיש כלפיו.
בהמשך עברנו לספארי בשמורת הפילים אדו. התמונה מדברת בעד עצמה.
הימים עוברים והחוויות נצברות. כל לילה-שניים, לנו בבית מלון אחר. כולם היו יוצאים מן הכלל בשירות, בשפע ובניקיון החדרים. לא סתם דרום אפריקה נחשבת ל"אירופה של אפריקה". השילוב של אופי היבשת יחד עם הקדמה המתפתחת בערים הראשיות.
נתיב הגנים בו עברנו בדרך לעיר קייפטאון, כולל בתוכו מקומות מהממים כמו שמורת היער ציציקאמה, יער ובו עצים עתיקים. מסלול ההליכה המפורסם The Mouth Trail. מסלול עם הרבה מדרגות (בדגש על הרבה), מפל נחמד, נופים עוצרי נשימה ובסופו מגיעים לשני גשרים יפיפיים שחוצים את הנהר. והדובדבן שבקצפת, פארק הציפורים 'גן עדן'- מקלט שיקומי לציפורים שמעולם לא זכו בחופש. מקום קסום ומופלא!
בהמשך הימים ביקרנו גם בחוות יענים, עוד מרכז לשימור והגנה על בע"ח, יקב יינות מקומי משובח ועוד. הרבה מקומות שונים ומגוונים המאפיינים את ייחודה של המדינה. מקום נוסף שממש לא כדאי לפספס הוא מערת הנטיפים קנגו (Cango Caves). מערה מדהימה ביופייה שהתגלתה ב1780. פלא טבע גיאולוגי מרתק.
את הימים אחרונים בדרום אפריקה העברנו בעיר קייפטאון וסביבתה. ישנה תצפית 3600 מרשימה מהר השולחן על העיר קייפטאון, חופיה הגדולים, האוקיינוס לצידה ורכסי ההרים הסובבים אותה. הנוף על קצה היבשת והמדינה מרהיב ביופיו.
את אור היום כדאי לנצל היטב.
בנוסף להר השולחן מומלץ לבקר גם בכף התקווה הטובה, האזור הדרומי ביותר ביבשת אפריקה, שם מוגדרת נקודת המפגש בין האוקיינוס האטלנטי לבין האוקיינוס ההודי. לאורך כף התקווה יש חופים מקסימים ויפים. אפשר לעצור בדרך בשכונת הפרוורים הוט ביי, שם ניתן לקחת שייט קצר ונחמד לצפייה באי כלבי הים. עוד יעד שמומלץ מאוד על הדרך, הוא מושבת הפינגווינים האפריקנים בחוף בולדרס. הם ממש חמודים.
כמובן בערבים אפשר ללכת לבלות ברחובות הראשיים של קייפטאון, יש הרבה ברים ומסעדות מעולים. רק ממליצה ללכת בקבוצות, פחות לבד, ושימו עין על התיקים/ הארנקים שלכם.
משם כדאי למי שיש יותר זמן להקדיש לטיול, לא לפסוח על הפארק הלאומי קרוגר. זהו הפארק הגדול באפריקה ומהגדולים בעולם כולו. יש מסלול ספארי יום ויש לילה, ואף ניתן גם להצטרף למסלול רגלי. זהו ספארי במיטבו! לצערי אנחנו לא הגענו אליו.
סה"כ דרום אפריקה היא נחיתה קלה יחסית למי שקצת חושש מהמקום הגדול הזה שנקרא אפריקה. היא מתקדמת יותר, יש הרבה מקומות בילוי, חנויות ומסעדות, ועם זאת ניתן לשלב את הספארי ולראות את הטבע במיטבו. זאת מדינה שמתאימה לכולם, מבוגרים, משפחות עם ילדים, רווקים וכו'.
ביי דרום אפריקה ושלום זימבבואה.
טיסת מעבר מזאת לשנייה ופתאום הנוף הירוק הופך לנוף צהבהב. הכבישים כבר רעועים יותר, אין מדרכות, בצידיהם נשים הולכות עם שקים גדולים על ראשיהם. הגענו למדינה פחות עשירה, פשוטה יותר, אך עם שמחת חיים בשמיים.
כבר בבית מלון על קצה הנהר הזמבזי קיבלו אותנו בריקודים אפריקאים אותנטיים ומקפיצים. הבית מלון כבר לא נישא גבוהה, הוא מעין רצף בקתות מעץ וקופים קטנים מתרוצצים בין לבין. בזימבבואה לא יצא לנו לשהות הרבה. כן ניצלנו את הזמן לשיט בנהר הזמבזי, גבול זימבבואה עם זמביה, שם ראינו בע"ח מגוונים. היפופוטמים, תנינים, פילים על החופים ועוד.
לא משנה מה, אם כבר הגעתם לפה, אל תוותרו על מפלי ויקטוריה. מפלי ויקטוריה הממוקמים על נהר הזמבזי, הוכתרו כאחד משבעת פלאי עולם. רוחבם 1.7 קילומטרים, וגובה המפל משתנה בין 80 מטרים בצדדיו ל-108 מטרים במרכז. גובה המפלים כפול מגובה מפלי ניאגרה. מומלץ מאוד להצטייד במעיל גשם וכיסוי איכותי למצלמה, בשל רסס המים האדיר (בנות אין צורך בפן לפני).
מקווה שהצלחתי לתת לכם טעימה קטנה מאפריקה הדרומית, בין אם אתם צלמים או אנשים שאוהבים לאסוף חוויות טובות. מה שבטוח אני אחזור שוב ליבשת המהפנטת והמיוחדת הזאת.
ואם יוצא לכם לבקר שם, אשמח אם תכתבו איך היה 🙂
