רבים שואלים אותי כיצד הגעתי לעולם הצילום? איך התחלתי? מה גרם לי לקבל את ההחלטה לקחת מצלמה ולהפוך להיות צלמת? האמת היא שתמיד אהבתי לצלם ולהצטלם.
כבר מגיל צעיר, בגיל 6, התחלתי את מסלול חיי בעולם הריקוד והספורט. שנים על גבי שנים הייתי רוקדת בסגנונות שונים, מקדישה כל רגע פנוי לאימונים עד שהשגתי את המטרה להיות משויכת ללהקת מחול ולעלות על הבמה בכל הזדמנות. במקביל גם שילבתי את עולם הספורט בתחום התעמלות קרקע. תחרויות והופעות היו חלק מחיי היומיום.
להיות על במה, להופיע ולהתחרות, זה אומר כל הזמן להיות בפרונט מול מצלמה. לדעת לחייך וגם להעביר את הסיפור. זה חלק מהשגרה.
אהבתי כל רגע מזה שהיה בחיי, היו שאמרו שהייתי מכורה. זה לא משהו שנכפה עליי, זה בא נטו ממני. ילדה שגדלה בבני ברק במשפחה דתית לאומית, כנגד המוסכמות והסיכויים, עם משמעת עצמית גבוהה, לא מפספסת כל הזדמנות להגשים את החלום. זה אומר להיות עצמאית, להיאבק ובעיקר להיות נחושה.
במציאות כזאת מצד אחד חיים כל הזמן מול מצלמה ואנשים, ומצד שני הייתי חייבת לתעד את עצמי כי לא תמיד הייתה משפחה בסביבה שתעשה זאת בשבילי.
זוכרת דבר אחד טוב שיצא מזה שמתקשר למקום הולדתי, בבית ספר ידעו שאני אוהבת לרקוד ולהמציא ריקודים, והפכתי להיות דומיננטית בעניין. כמובן לא ידעו פרטים מעבר. כבר מתחילת החטיבה (אצלנו האולפנה הייתה כיתות ז'-יב') נהניתי מלצאת משיעורים כדי להמציא כוריאוגרפיות בין אם לטקסים, אירועי בית הספר ואפילו לבגרויות בהתעמלות של כיתות יב. כך יצא שבגיל מאוד צעיר הפכתי גם להיות מדריכה למחול.
גם כשהגעתי לאוניברסיטה ולמדתי דברים נוספים אחרים (תואר בכימיה, תואר שני מנהל עסקים ועוד), לא הזנחתי את העולם הזה שנקרא מחול שהיה חלק בלתי נפרד ממני.
לימדתי במשך שנים, הצלחתי להקים עסק שהלך ונבנה בצורה הכי נכונה וטובה עבורי. אהבתי את העשייה, היצירה והמפגש עם אוכלוסיה מגוונת וגילאים שונים. הכל היה מושלם. הייתי מאושרת.
עד שביום אחד ברגע הכי מקולל מבחינתי, קפיצה אחת, נחיתה אחת, הכל השתבש.
שנה שלמה שלא הצלחתי ללכת, שנה של כאבים, שנה של תהייה מה יהיה. אח"כ ניתוח, פיזיותרפיה, קביים ושוב פיזיותרפיה, עבודה קשה מרובה והצלחתי ללכת.
עמדתי בפני השאלה הגדולה: מה מכאן? מה אני עושה עכשיו עם עצמי? לחזור להקים את העסק לא בא בחשבון, אני הולכת אבל מתעייפת מהר ועדיין יש כאבים. לרקוד נראה יעד רחוק ממני ולא ריאלי. תוהה עם עצמי מה עוד אני אוהבת לעשות? מה מתאים לי ומה נכון לי לעכשיו?
זה השלב שבו פרק חדש בחיי התחיל, פרק של תקווה, הגשמה, הנאה ובעיקר של אושר. קניתי מצלמה ועדשה תואמת, מה שגם תרם לי להליכה מרובה יותר. קניתי כרטיס טיסה וטסתי להגשים חלום ישן נוסף, לאפריקה אהובתי ♥
